<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער תשיעי ס"א</h1>
<h2>דף מד.</h2>
כל שמברכין עליו תחלה המוציא מברכין אחריו ברכת המזון כסדרה ארבע ברכות וכל שמברכין עליו תחלה בורא מיני מזונות מברכין בסוף לאחריו ברכה אחת מעין שלש חוץ מן האורז והוא שאכל כזית כמו שבארנו בשער החמישי. וכל שהוא משבעת המינים והוא מין אילן בתחלה מברך בורא פרי העץ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש. וכל שהוא מחמשת מינין ואכלו חי בתחלה מברך עליו בורא פרי האדמה ולבסוף בורא נפשות רבות. וזאת היא ברכה אחת מעין שלש בא"י אמ"ה על המחיה ועל הכלכלה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית ושהנחלת את אבותינו רחם ה' אלהינו עלינו ועל [ישראל עמך ועל] ירושלם עירך ועל ציון משכן כבודך והעלנו לתוכה בשמחה ושמחנו בבנינה ונברכך עליה בקדושה ובטהרה ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה. ובשבתות וימים טובים אומר בכללה מעין קדושת היום כדרך שמזכיר בברכת המזון. לר"ם. כתב הראב"ד בשבת אומר והעלנו בתוכה ונחמנו (בה) בשבת קדשך, וביום טוב אומר ושמחנו במועדי (קדש) [קדשך], ובראשי חדשים אומר והעלה זכרוננו לפניך בראשי חדשיך בא"י על הארץ ועל המחיה. כתב הר"ם ברכה אחת מעין שלש של חמשת מיני פירות ושל יין היא של מיני דגן אלא שעל הפירות הוא אומר על העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה וחותם בשתיהן על הארץ ועל הפירות ואם היה בארץ ישראל חותם על הארץ ועל פירותיה. ויש מי שמוסיף בברכה מעין שלש קודם חתימה כי אל טוב ומטיב אתה כנגד ברכת רביעית. ויש מי שאומר שלא תקנו ברכה רביעית אלא בברכת המזון בלבד. רבים מן הגדולים כתבו שכדרך שמזכיר מעין המאורע בברכה אחת מעין שלש שמברכין אחר מעשה קדרה וכיוצא בזה מן הדברים שמברכין לפניהם בורא מיני מזונות, וכן הדין בברכה אחת מעין שלש שמברכין על מיני הפירות ועל היין. וכתב הרב בעל התוספות שלא אמרו זה אלא בדורות הראשונים שהיו קובעין סעודתן עליהם או בשני בצורת שעיקר האכילה הוא בפירות, אבל עכשיו אין צריך להזכיר מעין המאורע.
